פסק-דין בתיק ב"ל 20820-06-12

1.         זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 21.5.12 (להלן: הוועדה), אשר קבעה למערער נכויות זמניות ונכות צמיתה בשיעור 5% מיום 1.1.11 (להלן: ההחלטה).

2.         טענות המערער:

2.1       הוועדה התכנסה בעקבות פסק דין ומתחכמת עם פסק הדין וקובעת כי מדובר בנכות מותאמת.

2.2       הוועדה ניכתה מצב קודם בגין שבר בחוליה שאינו כשלעצמו גורם להגבלה בתנועות. הוועדה לא ציינה בפרוטוקול ישיבתה טרם פסק הדין כי המדובר בסעיף מותאם. הוועדה מנכה לפי סעיף אחר מזה שקבעה את הנכות. היה מקום כי הוועדה תנכה מצב קודם לפי אותו פריט ליקוי שקבעה נכות העוסק בהגבלה קלה בעמוד שדרה מותני.

2.3       המסמכים שהועברו לידי הוועדה ביניהם צילום מיום 18.8.09 וסיכום ביקור מאותו יום ציינו במפורש ללא ממצא חבלה גרמי.

3.         טענות המשיב:

3.1       מדובר בוועדה שהתכנסה בעקבות פסק דין בו ניתנו הוראות לפיהן הוועדה תבהיר כיצד ניכתה נכות בגין השבר בלי מגבלה בתנועה מקביעת נכות בגין מגבלה בתנועה. הוועדה הסבירה כי בכרטיסו הרפואי של המערער נמצאו רישומים רבים מתאריכים שונים המעידים על סבל וכאב בגב התחתון בין היתר הפנתה הוועדה לרישום ספציפי מתאריך 30/11/09 המעיד ומוכיח על הגבלה בתנועות.

3.2       כמו כן הפנתה למסמך מיום 2/5/10, חודש וחצי קודם לתאונה בו פנה המערער לקבלת טיפול רפואי בגין כאב גב תחתון. לפיכך, קביעת הוועדה כי עובר לתאונה סבל המערער מהגבלה בגב תחתון, הינה מפורטת ומנומקת ולא נפל בה פגם משפטי. הוועדה הוסיפה והסבירה כי הסעיף במבחנים התואם שבר בגוף החוליה הינו רק הערכת גובה הנכות שנובע מהמגבלה ולא בגין שבר בגוף החוליה בפועל.

3.3       יודגש, כי היות סעיף הניכוי סעיף מותאם,  צויין אף בהחלטתה הקודמת שניתנה במסגרת החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 26/9/11, בו צוין מפורשות בסעיף 30, 10 % נכות מצב קודם בשיעור 5% סעיף במבחנים 37 (8) דומה.

בנסיבות אלה מילאה הוועדה באופן מלא אחר הוראות פסק הדין ולפיכך לא ניתן לומר כי נפלה טעות המחייבת את בית הדין בהחלטתה.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

4.         השאלה להכרעה במקרה הנוכחי היא האם מילאה הוועדה אחר ההוראות המפורשות שבפסק הדין.

            הלכה פסוקה היא כי:

            " משהוחזר עניינו/ה של המערער/ת לוועדה, עם הוראות, יהיה על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בפסק הדין" (דב"ע נ"ה/29-01, מנחם פרנקל נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד 160, בעמ' 162).

5.         הוועדה, במקרה דנן, התכנסה בעקבות הסכמת הצדדים מיום 19.4.13 שקיבלה תוקף של פסק דין על ידי כב' השופט הראל, בו נקבע כי:

            " ...כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים, באותו הרכב ככל האפשר, על מנת שתדון בסוגיית המצב הקודם מחדש, לאחר שתשמע את טענות המערערת ובא כוחו. המערער יוזמן להופיע בפני הוועדה, גם באמצעות בא כוחו".

6.         במסגרת ישיבתה מיום ה-21.5.12 שמעה הוועדה את תלונות המערער וב"כ המערער (סעיף 20 לפרוטוקול), אשר ציינו כי אין מקום לנכות מצב קודם עקב שבר שהתאחה מאחר והוא לא הותיר הגבלה תפקודית וכי פריט הליקוי בו בחרה הוועדה בגין המצב הקודם הינו פריט ליקוי שונה.

7.         במסגרת ממצאיה (סעיף 21 לפרוטוקול), ציינה הוועדה:

            " הוועדה קראה בעיון את פס"ד. וכן הקשיבה לנימוקי בא כוח הנפגע.